כמה רגעים מתוקים מהמעגל הקודם....

"ביום שני הגיעו לסיומם עשרה שבועות של מעגל הנשים הקסום שהייתי חלק ממנו, בהנחיה של שירה-אור,

בעשרה מפגשים נגענו בהיבטים שונים בחיים שלנו כנשים ובכלל, דרך כלים יפהפיים מעולמות הגינקוסופיה, מיינדפולנס, תנועה מקודשת, פסיכודרמה, כתיבה אינטואטיבית, מלאכות קדומות ועוד.

כילידת כרכור ואקטיביסטית לבריאות נשים יש לי רגשות מאוד מעורבים לגבי עולם "ההיפים", ובפרט היבטים מסוימים שקיימים לפעמים בעולמות הניו אייג' שלצערי חוויתי בעצמי או נתקלתי בהם ממקור שני (כמו מתן אחריות רדיקלית למטופל וויתור על גבולות אתיים, הסתכלות על החיים כמהלך פשטני של סיבות ותוצאות שקל לשלוט בהם או האשמות מרומזות כלפי כל מי שסובל מבעיה בריאותית).

כשמדובר בנשים שעוסקות בריפוי טבעי של נשים או במרחבים נשיים "מקודשים" אני נזהרת פי כמה.

החיים הפגישו אותי עם יותר מדי אמירות מקוממות והמלצות הזויות מצד מטפלים ומטפלות בעולמות האלה ולכן אני מגיעה עם המון חשדנות למקומות כאלה. ישר אני חוששת שיגרמו לי להרגיש רע על זה שאני לוקחת גלולות או ירמזו שיש לי אנדומטריוזיס כי בגלגול הקודם הייתי זחל שלא הפך לפרפר או בגלל שיש לי קונפליקט רגשי לא פתור מול המחשבה להביא ילדים לעולם (שמעתי את זה אלף פעם, איף).

בקיצור, כל ההקדמה הזו נועדה להסביר שאני מסתכלת על מרחבים כאלה עם מזוודה ענקית של ציניות וחשדנות, אבל תחושת הבטן שלי אמרה לי שהמעגל הזה יהיה אחרת. הרבה מזה קשור לזה ששירה אור מלמדת הנחיה מודעת טראומה, מטפלת בנפגעות תקיפה מינית באמ"ן...

ואכן, תחושת הבטן שלי צדקה. המעגל היה מרפא, מלמד, קסום, מחבק, מרתק ורך. אני כלכך מודה לעצמי שנתתי לעצמי את המתנה הזו בימים שלאחר ה7/10, כלכך מודה על הנשים המופלאות שהכרתי וחוויות הריפוי שנתתי לעצמי בעצם זה שאני שמה חלקים גדולים מה"צל" שבתוכי ונותנת להם להישטף באור המרפא של עיניים אוהבות."

ניצן ברנשטיין