בין שתיים לשלוש
נאספות נשים אל הגליל
אל בית הבוץ הפלאי אשר על שפת הוואדי בכליל.
מתחבקות, שותות שיכר, סנגריה נאמר.
הבר פתוח בחינם. 
בטח את ממוססת שוקולד בפיך, שעה שאת טובלת בבריכה.

מישהי מציפה אותך במים ואת מגלה שאת בכלל בטקס הטבלה לקראת
חתונה עם עצמך
עטופה במגבת את נגשת לעיסוי במקדש הנשי.
כשאת קמה הגוף שלך פשוט רוצה לנוע.
דיג׳יי ג׳ובזה עושה לך תזוזות בלב ובאגן. 
לפעמים בעמוקים והרכים,
לפעמים בפרועים, בטפשיים .
בזמן שהמסכה מרוחה לך על הפנים,
את יושבת לסאונת אגן עם צמחים טובים.
עוד סיבוב של ריקודים, כוס יין, צוללת לשיחה עם 
מישהי שעכשיו הכרת, פילינג וסרום עינוגים...
זהו. את מהממת. משאילה שמלה אחרת מהקולב.

מתאפרת. מה בא לך להיות עכשיו?
יותר קרועה או יותר ענוגה ?

את רוקדת וחושבת כי טוב.
תכף תתגנבי אל הסטודיו 
ותצטרפי אל היצירה הרוחשת שם,
מכינה כתר פרחים לראשך המלכותי.
עם כוס יין ביד.

את השבת תקבלי בעיסוי עצמי להזין את הגוף
ששירה-אור תצליל בצלילים נעימים

ולעת ערב את הולכת אחרי הריח אל 
☀האכילה האקסטטית☀
ירדוש מפניקה בטפאסים על מצע של חסה. משהו גורמה לך לפתוח ת'חושים.
מתוך תוככי ההנאה הגשמית,
את עולה ומטפסת אל העונג העילאי שבביטוי האמנותי
יש במה
ויש את רויטל ומרי שפותחות דלתות
למרחב של פרפורמנס. 
באישון לילה יש
בתוך הבית מודל עירום,
אולי את אמיצה להתפשט ולהשתרבט על הניירות
אולי את מתמסרת לצלילים השקטים והצלילות הטובות, אל היצירה והשירה .

כל ראש יחוש מתי שעתו
לנוח על הכר ולישון עד המחר.
בבית יש מזרנים ושמיכות לרוב.

אולי בתעוזות נפש לא סבירות, נגיח אל הטבע הקרוב.

 

בלמחרת-
נאכל ארוחת בוקר מזינה וכמיטב הנוהג נפתח את מרכולתינו הססגונית.
מוזמנות להביא יצירות כפיכם, סבונים, יד שניה וגם לחלק מתנות.
וכך נשוב הביתה - מדושנות.

בואו נשים הוללות. בואו ונהלל את היש.